טיסת מנהלים זרה שרוצה להגיע לארץ חייבת לקבל אישור נחיתה ביטחוני. על מנת לקבל את האישור המיוחל יש פרוצדורה שכוללת מספר סעיפים. החשוב ביותר זה המראה משדה תעופה מאושר. הכוונה לשדה שיש בו הליך בידוק ביטחוני שעומד בסטנדרטים שנקבעו על ידי גורמי הביטחון הישראלים. למעשה יש רשימה של שדות תעופה שרק מהם ניתן להמריא לארץ. כך שגם אם יש מטוס פרטי שיכול לטוס בטיסה ישירה מיעד מסוים, הוא חייב לנחות בשדה תעופה מאושר, לחכות לקבלת האישור הביטחוני ורק אז להמריא לכיוון הארץ. מטוס שנכנס למרחב האווירי של ישראל ללא האישור הביטחוני יזכה לליווי של מטוסי קרב שיוזנקו לעברו.
במקרה שמדובר על טיסת מנהלים שמבוצעת על ידי מטוס ישראלי אז ניתן לקבל אישור להגיע גם משדה שאינו נכלל בשדות התעופה המאושרים. אבל גם במקרה כזה אסור להמריא ללא קבלת האישור. ההבדל בין מטוס זר למטוס ישראלי זה שהישראלי מקבל את האישור עוד לפני שהוא עוזב את הארץ בדרכו לחו"ל ואילו המטוס הזר באופן טבעי מקבל את האישור לפני ההמראה מחו"ל לארץ. מכאן כמובן ניתן להבין כי טיסת מנהלים מקומית מתחילה ומסתיימת בהמראה ובנחיתה חזרה בארץ ואילו טיסת מנהלים זרה מבחינת ביטחון מתחילה בנחיתה בארץ ומסתיימת בהמראה חזרה לחו"ל.
ישנם מספר חריגים שכוללים מטוסים עם רישוי זר שנמצאים דרך קבע בארץ היותר והם מוחכרים לתקופה ארוכה עבור לקוחות ישראלים. המפתח הסדרה והקלה בקבלת אישורי ההמראה והנחיתה נמצא בצוות המטוס. כלומר, מטוס עם רישוי זר יכול לקבל הקלות וחריגות באישורים כל עוד הצוות של הטייסים הינו ישראלי. בכל הקשור לטיסות פנים ארציות הרי שאין כל צורך באישורי המראה ביטחוניים שכן כל השדות בארץ מאובטחים בסטנדרטים מקובלים ומוכרים.